תקציר

תקציר

Book synopsis

This book is the only book that was published to date that aims to predict the future of Israel with sound Futures' methodologies.

Many have tried to do so but from a subjective perspective.

This book, however, employs a range of valid Futures' methodologies to describe Israeli trends in four future subject areas: economic situation, social life, national security and national identity.

The book describes worldwide driving forces and their impact on local trends in a variety of time frames—from 10 to 50 years into the future.

Part 1
The first part of the book is an introduction to Futures Thinking and methodologies (50 pages).

In this part I am organizing all the different future methodologies developed to date in four categories:


1. methodologies that aim to predict probable trends (with 60-70 percent validity),

2. methodologies that aim to predict possible trends (with 40-50 percent validity),

3. methodologies that aim to predict wild card (extreme) trends (with 20-30 percent validity) and

4. methodologies that aim to assist in generating preferable futures.


In this part, I am briefly describing the philosophy behind each category and give a host of examples of predictions drafted with a variety of methodologies that correspond to each category.

The other four parts are actually 16 predictions in four subject areas: future economic situation, social life, national security and national identity.

Part 2-5


In part 2 of the book 4 probable scenarios are developed—one in each of the above subject area (100 pages).

In part 3 of the book 4 possible scenarios are developed—one in each of the above subject area (100 pages).

In part 4 of the book 4 wild cards scenarios are developed—one in each of the above subject area (100 pages).

In part 5 of the book 4 preferable scenarios are developed—one in each of the above subject area (100 pages).

1. Methodology (pros and cons as well as validity),
2. Prediction based on data analysis,
3. Recommendations how to avoid or strengthen trends deriving from the prediction
 

Trends
Here are highlights of the different trends in the four categories. Some of the trends have started folding after the book was published*:

• The Israeli leaders of the 2nd and 3rd decades of the 21st century will be the great reformers of the Israeli society. They will be driven by a great guilt that their parents almost brought down social, political and ecological systems.
  
  Based on the cycles of wars as evolved in the last couple millennium, Israel will be part of a war by 2020 which will define its history of the 21st century. This war could be a decisive battle with its neighbors.
  
  The second decade of the 21st century will be very promising to the Israeli economy. While most of the world will be in a deep recession from the year 2008-2020 Israel could become by 2020 part of the economic leading 15 nations*.
  
  The solidarity among the various Israeli sub-groups will be dismantled by 2030 and a light form of a civil war would occur.
   

Possible scenarios

• Many of the nation state's social networks could collapse by 2020. Instead local and communal institutes will take over many of their national missions*.
  
  Terrorists worldwide are organized as Complex Adaptive Systems. As such they could win their battle against democracies. In order to avoid this possibility, democracies would need to make some very difficult moral issues.
  
  Future industries would be of high-science nature. For that matter higher education needs a revamped strategy.
  
  If Israel would transfer its democracy from a representative to an agreed upon democracy, the Lebanonization of the country could be much more devastating than the one occurring in Lebanon.
   

Wild cards scenarios

• Violence and street brawls between citizens of well established and successful cities and failing cities might occur.
  
  In most of the nations surrounding Israel an accelerating process of social and national decay is underway. A flow of masses might storm the borders of Israel and no peace treaty will hold the collapse of the borders.
  
  A group of terrorists might detonate a small nuclear bomb in one of the US cities. The US might be persuaded to cut its strategic ties with Israel in response to the outcry of various local and international groups.
  
  By 2020 the price of an oil barrel might reach $500. In that case, the Israeli society will deteriorate to lower levels of complexity which might cause the Israeli elites to flee the country.
  
  A strong anti-religious movement might rise to challenge the religiosity of the state and succeed in separating the two.
   

Preferable scenarios

• Decision makers in Israel don't distinguish between routine security concept and a preferred one. This could be a reason for a major security failure. Israel needs a preferred security vision.
  
  The shortcomings of capitalism will begin taking hold by the end of the first decade of the 21st century. Israel could contribute significant reforms to the foundations of the system and gain praise worldwide. Its millennial long literature contains appropriate philosophies for necessary revisions*.
  
  Zionism of the 20th century has probably exhausted itself. Israel would greatly benefit from developing a collective covenant that will lead it to greater achievements in the 21st century.
  
  The century long dispute with Arab neighbors might come to its resolution when a renewed national covenant mission will be solidified and accepted by the majority of the Israeli citizens. This is the challenge of the Israeli society in the first half of the 21st century.
   
  

תקציר

אם בעבר הרחוק ניחוש העתיד היה נחלתם של חוזים והוזים, הרי שבשנים האחרונות חדרה ההכרה שהעתיד הוא פריים של ההווה ושל העבר, ולפיכך אפשר לפתח כלים ומתודולוגיות ובאמצעותם להצביע על כיוונים עתידיים אפשריים. כך הפך חקר העתיד לכלי רב-עוצמה בידי מקבלי החלטות – מדיניות, כלכליות וחברתיות – וכעת הגיע הזמן לשתף את הקהל הרחב בעולם המרתק הזה.

בספר הזה, הראשון מסוגו בשפה העברית, פורס ד"ר דוד פסיג בפני הקורא הישראלי 16 תחזיות בתחומי החברה, הכלכלה והביטחון בטווחים של עשר שנים עד חמישים שנה, ומשרטט בקפדנות מדעית ובשפה השווה לכל נפש את דיוקנה של החברה הישראלית העתידית.

הספר מוכיח לכולנו ש"לדבר עתיד" זו אחריות כבדה, ועל כן הוא ספר חובה למנהיגים ולמנהלים, למודאגים ולאופטימיים, ולכל מי שעתיד מדינת ישראל יקר לו.

הקדמה

מיד עם תום המערכה בגזרה הסורית במלחמת שלום הגליל – בקיץ 1982, לאחר חוויות מלחמה קשות ולאחר שאיבדנו חברים יקרים בשדות הקרב, דחק בי אבי ז"ל לנסוע לאירופה, לבקר בני משפחה ולנוח מעט ממוראות המלחמה. באחד הימים שבהם טיילתי לבדי ברחובות בריסל נמשכו עיני לשלט גדול שהכריז על פתיחתה של תערוכה ייחודית המתקיימת במקום בנושא "הבית העתידי". משנכנסתי למתחם, נכבשתי באחת בעוצמות הנפש והדמיון של יוצריה. הימים היו ימיו הראשונים של המחשב האישי המגושם, ובתערוכה דימו כיצד בעתיד יֵשבו אנשים ליד מחשב נייד דק ומעוצב להפליא, וילדים ישחקו ברשת המחברת בין מחשבים מרוחקים ברחבי הבית, בארץ ובעולם; כיצד יהיה אפשר לטפל בעניינים כספיים דרך המחשב הביתי, בלי לפקוד את סניף הבנק; כיצד נוכל להזמין סרטים שיגיעו ישירות מהרשת למסך גדול ודק שעל קיר הסלון; וכיצד יהיה אפשר לערוך קניות מקוונות ולקבלן על ידי שליח עד לפתח הבית... כל אלה הפעימו את רוחי.

במיוחד הפעימה אותי ההכרה שאפשר לזהות תהליכים שונים עשרים ושלושים שנה מראש. מאז אותו הבוקר לא חדלו לקנן בי המחשבות על כך, והן אלה שהביאוני לעסוק בחקר העתיד.

בשנת 1993, עם סיום לימודי התואר השלישי שלי בחקר העתיד, שבתי עם אשתי וילדַי ארצה בתקווה שאוכל לתרום מהכשרתי לחברה בישראל. ואולם, האקדמיה בישראל התקשתה לעכל את תחום הדעת הזה. לא אלאה את הקורא בדרך החתחתים שעברתי עד אשר קיבלה אותי אוניברסיטת בר-אילן לשורותיה, אך לזכותה ייאמר שהיתה הראשונה שקלטה חוקר צעיר בתחום שטרם נודע בארץ באותם ימים. ובכל זאת אספר אנקדוטה מעניינת אחת על הדרך שבה הצלחתי לקבל שנים קודם לכן אישור להצעת המחקר שלי לתואר השני לאחר שזו נדחתה על הסף בטענה שתחום המחקר שאני מבקש לבחון "אינו רלוונטי לאקדמיה", תליתי את הערעור שהגשתי בנוהג שלפיו במסגרת עבודת מחקר לתואר שני מקובל לאפשר ביצוע מחקרים הסוקרים והמעריכים את הנעשה בתחום כלשהו באקדמיה העולמית. מכיוון שתחום חקר העתיד במדינות מסוימות בעולם לא היה עוד בחיתוליו ומכיוון שלפי הסטנדרטים המקובלים היתה בקשתי סבירה, זכיתי אחרי ככלות הכול לקבל אישור לעבודת מחקר שבחנה חשיבת עתיד בתחומי דעת שונים. כך התוודעתי למתרחש בתחום ברחבי תבל, מה שסייע בידי בבוא היום למצוא מוסד לימודים לדוקטורט וכך הגעתי לאוניברסיטת מינסוטה שבארה"ב שבה למדתי במסגרת תוכנית שהתרכזה בשיטות מחקר עתידניות ובחקר תורת המערכות.

לצערי הרב, עד היום לא מעט אנשי אקדמיה בישראל ובמדינות אחרות אינם יודעים או שעדיין אינם משוכנעים שבמוסדות אקדמיים אחדים בעולם תחום דעת זה כבר קנה לו מקום של כבוד. ולכן בשנים האחרונות מצאו לנכון שני החוקרים מרי קונווי וגראהם מאי לנסות ולתת מענה הולם למפקפקים למיניהם ולזוקפים גבה והקימו אתרים ייעודיים המרכזים את הנעשה בחקר העתיד בשביל חוקרים מתחומים אחרים.

אכן, כדסציפלינה צעירה יחסית עדיין היא נתקלת בספקנים לא מעטים. אך האם אין זו בדיוק  כברת הדרך שעשו דיסציפלינות כמו כימיה ופסיכולוגיה בתחילת המאה ה-20 ושעושות בעשור האחרון ננו-טכנולוגיה, מדעי המוח, רפואה משלימה ועוד?

מטרתו הצנועה של ספרי היא לחשוף אפוא את הרציונל או את הצופן האקדמי של חקר העתיד ולהציב בצדו דוגמאות שיבהירו כיצד חשיבת עתיד מתודית, המבוססת על אמות מידה מדעיות מקובלות, יכולה לזהות אתגרים עתידיים שדיסציפלינות אקדמיות אחרות לא השכילו לזהות לגמרי ולציין מראש את אשר ביכולתנו לעשות כדי להיטיב להתכונן אליהם.

עשיתי מאמצים רבים להציג את התחום בפשטות מרבית ולשזור אותו בעתידים רבים היכולים להתגלע בחמישים השנים הבאות בעולם בכלל ובמדינת ישראל בפרט. תקוותי שהקורא יוכל לגזור מניתוחים אלה דרכים לשפר את נבכי חשיבתו בנוגע לעתיד.

אין הכוונה לטעון כאן כי העתיד קבוע וכי כל אשר עלינו לעשות הוא לנסות לזהותו. ההפך הוא הנכון, מטרתי להדגים כיצד על ידי חשיבת עתיד מסודרת אפשר לשפר את העתיד שבסופו של דבר יתממש ממילא. יתרה מזו, אני מאמין כי מטרת חקר העתיד אינה לדעת מה צופן לנו המחר. למיטב הבנתי, עתידן אשר חזה מגמות והמגמות הללו התממשו, אך לא השכיל לנסח מראש תגובות ראויות שימנעו מצדדים לא רצויים הקיימים בהן מלהתממש, כמו גם לחזק בהן פנים רצויים – נכשל בתפקידו.

ניגשתי למשימה הזאת בחרדת קודש גדולה וראיתי בעיסוק בעתידה של מדינת ישראל חשיבות מדרגה עליונה. היססתי רבות טרם נכנסתי בעול הכתיבה, וספקות מילאו את לבי במהלכה. תקוותי שספר זה יפתח לקורא צוהר דק אל מעמקי חשיבה בלתי מוכרת זו ויעזור לו לראות ביתר בהירות את הקונטקסט ההיסטורי שבו אנו נתונים כיום. והחשוב מכול, אם יהיה הספר מפתח צנוע לתחום דעת זה ויגביר את צימאונם של רבים לדעת עוד ועוד, ואם יהיה בעבור כולנו קרש קפיצה אל העתיד ובחזרה כדי להבהיר ולחדד לעצמנו את גישותינו ואת דעותינו על מדינת ישראל של תחילת המאה ה-21 – אשרי.

בחלקו הראשון של הספר אני מבקש להציג לקורא, במידה צנועה, את הרציונל הפילוסופי ואת הצופן האפיסטמולוגי של חקר העתיד. אף על פי שאפשר לדלג על החלק המתודולוגי הזה, רצוי  ומוטב להתאמץ ולקוראו כדי להעריך את מידת מהימנותן של התחזיות שאציג בהמשך. חלקו הראשון של הספר יבהיר לקורא שאין לקבל את המגמות שאני פורש כאמת החקוקה בסלע. חשוב להדגיש כי אין המטרה כאן לפרוש את העתיד של מדינת ישראל, כי אם לשכנע שחייבים לחשוב עתיד שכן התנהגותנו בהווה אינה נגזרת בהכרח מהעבר, אלא בעיקר מדימויי העתיד, הפרטי והקולקטיבי, שאנו מציירים בדמיוננו. יש דרכים מהימנות לחשוב על העתיד, ומי שמתעמק בחשיבת עתיד ללא מבחן המהימנות של המתודולוגיות שבהן השתמש – יצא שכרו בהפסדו.